"לא פחות טוב ממתחריו": השדרוג של מטוס הכפיר - ישראל היום

"מה קורה אם הייתי מביא טייס כפיר מ-1978 ונותן לו להיכנס למטוס שלנו?", שואל רן קריסי, ראש מנהל הנדסה אוויונית ותעופה בתעשייה האווירית. "זה בערך כמו לקחת בחור משנות ה-50 ולתת לו לשחק עם סמארטפון. הכפיר של שנות ה-70 היה כולו אנלוגי, עם המון פעולות ידניות ומגעים. היום הכל הייטק – חוץ מהברזל והתצורה, האוויוניקה הפנימית שונה לחלוטין".

כתב: חנן גרינווד // צילום: עמי שמיר // עריכה: עדן בראל

אפשר להניח שאם תשאלו את הישראלי הממוצע מהו ה"כפיר" הוא היה מושך כתפיים ועונה שאין לו מושג. המבוגרים מעט יותר היו יודעים שמדובר במטוס מתוצרת כחול לבן שהיה בשירות של חיל האוויר בשנות ה-70 וה-80. קשה להאמין שמישהו היה יודע שהמטוס הישראלי, שמאות יחידות שלו נוצרו על ידי התעשייה האווירית, עדיין טס ובועט, בשירות צבאות בדרום אמריקה ואפילו כמטוס ביום אויב על ידי הצי האמריקני.

ראשית, קצת היסטוריה. לאחר מלחמת ששת הימים, בעקבות האמברגו הצרפתי על ישראל, הוחלט לפתח את הכפיר, מטוס כחול לבן שמבוסס על מטוס מיראז' 5 הצרפתי עם מנוע אמריקני. גרסת הניסוי הראשונית שלו, שנקראה טכנולוג, טסה לראשונה ב-1970 וחמש שנים החל בייצורו. ב-1975 הוא הוצג לראשונה במפגן חיל האוויר ונכנס לשירות בצה"ל. באופן רשמי טסו טייסי חיל האוויר הישראלי במטוס עד 1996 ולאחר מכן הם יצאו משירות. הכפיר זכה בהפלה אחת בחיל האוויר, כששי אשל הפיל מטוס מיג 21 סורי ביוני 1979.

הכניסה למבנה הסימולטור של הכפיר בחברת התעשייה האווירית נראית כמו כל מבנה אחר, אך בפנים המצב שונה לחלוטין. מקיר לקיר נמתח מסך ענק שמציג מטוס בפעולה ושמאפשר לבחון יכולות חדשות של המטוס הוותיק. "אחד הדברים המתקדמים ביותר שאנו עוסקים בו הוא נושא ההשבחות", מסביר יוסי מלמד, סמנכ"ל התעשייה האווירית. "את מטוסי הכפיר יצרנו מזמן ואנחנו כמובן כבר לא מייצרים מטוסים כאלו, אבל יש לנו יכולת להביא את המטוסים הקיימים לפסגת האיכות הקיימת היום. מבחינת יכולות המטוסים האלו שווים ל-F-15 ו-F-16 ולא נופלים מהם במאומה".

כשמדובר במטוסי הכפיר, מילת המפתח היא אוויוניקה. מדובר במערכות בקרת ירי, ניווט, קשר ולוחמה אלקטרונית. "האוויוניקה היא מערכת המחשוב של המטוס", מסביר קריסי. ושם נמצא תחום ההתמחות של אנשי התעשייה האווירית. על פי פרסומים זרים התעשייה האווירית יצרה כ-220 מטוסי כפיר במהלך השנים, ובעשרות השנים מאז שהמטוסים יצאו משירות בחיל האוויר, עוסקים בחברה בהשבחת הכלים ובמכירתם לצבאות זרים, ביניהם קולומביה, סרי לנקה ואקוודור, וכן כמטוסי ביום אויב לחברת קבלן אמריקנית שמאמנת את הצבא האמריקני.

בתחילת הדרך השביחו חלקים קטנים של המטוסים, אך עם הזמן הבינו שמדובר בפוטנציאל גדול. בניגוד לאווירודינמיקה של המטוס, שבה לא התרחשו שינויים דרמטיים במהלך השנים לעומת דגמים חדשים, הטכנולוגיה היא מילת המפתח ושם התרחשו השינויים הגדולים. כיום עוסקים בחברה בהשבחה של הקוקפיט כולו, מעבירים את המטוסים ממצב אנולוגי של שנות ה-70 להייטק של שנת 2020, ובנוסף להשבחה של טייסות שלמות.

"אתה לוקח טייסת עם מטוסים שונים ויכולות השבחה שונות, משביח להם את תחום העברת הנתונים וכך אתה לוקח טייסת והופך אותה ליחידה אחת", מסביר מלמד. "אנחנו מכניסים מכ"מים, סנסורים ועוד מוצרים כדי לקבל טייסת מושבחת. כל היכולות שאנחנו שמים במטוס הן יכולות ישראליות במקור. היכולות המתקדמות ביותר הן אלו שנמצאות גם בחיל האוויר הישראלי".

הוא מציין כי מדובר ביכולת קריטית בחיל אוויר מודרני. "אם צריך להפיל מטוס, זה שמפיל אותו הוא לא בהכרח זה שרואה אותו ראשון. אני יכול להעביר נתונים למטוס כפיר אחר שנמצא בפינה אחרת במרחב, ולשחרר טיל מהצד השני". בסימולטור של מטוס הכפיר, שחלקו אסור לפרסום, בוחנים המהנדסים והמתכננים יכולות חדשות. בחדר שבו נמצא הסימולטור הנוכחי, היה בעבר גם הסימולטור של מטוס הלביא, שעד היום נמצא פריט אחד שלו בהאנגרים של החברה, אחד מתוך שלושה שיוצרו אי פעם. "אנחנו בודקים בסימולטור כל פעילות אפשרית שעלולה להתרחש בזמן אמת – איך אתה מגלה מטוס, מתי לשחרר חימוש וכו'. כל מה שתעשה במטוס, אתה עושה גם כאן – תרחישים, קרבות אוויר, הכל".

"אין משהו שאנחנו לא יכולים לעשות"

במהלך השנים נמכרו מטוסי כפיר למדינות שונות, נאבקות על מקומן לצד מטוסים מודרניים ומתקדמים ביותר, כשבין היתר תג המחיר הוא שמשחק תפקיד. "כמובן, ההעדפה של החברות הגדולות היא תמיד למכור מטוס חדש. האם אנחנו מפריעים בתהליך? התשובה היא כן. אנחנו גורמים לכך שמוכרים פחות מטוסים חדשים. אין ספק בעניין הזה. העולם המשומש והמושבח תמיד יאיים על היצרנים", מבהיר מלמד.

למרות גילו המתקדם של מטוס הכפיר, לדברי מלמד וקריסי הוא מצוייד ביכולות מתקדמות במיוחד, שחלקן אסורות לפרסום. "יש עשרות כפירים שטסים בעולם, ובעיני הכפיר יכול לטוס עוד עשרות שנים כי הפלטפורמה שלו מצויינת. האוויוניקה של הכפיר מאוד מאוד מתקדמת ונותנת מענה ברמת האוויוניקה שיש במטוסים הטובים ביותר היום. מבחינתי הכפיר יכול לטוס בקלות עוד 25 שנה", אומר מלמד. "היכולות שלנו ברמה האישית אני לא חושב שיש משהו שאנחנו לא יכולים או לא יודעים לעשות. ואם אנחנו לא יודעים לעשות אנחנו נלמד ונעשה. אנחנו עושים לדעתי את ההסבה הטובה ביותר בעולם למטוסי קרב, והסיבה היא שאנחנו חושבים קדימה. התפיסה שלנו בוחנת מה הדור הבא של הטייסים ירצו לראות ולקבל, ולשם אנחנו מכוונים".

ואכן, גם בעיניים לא מקצועיות הטכנולוגיה של הכפיר מרשימה. "המטוס מסוגל לזהות מטוס אויב, לחשב לבד את המרחק מהמטוס ומתי להוציא את הטיל. הוא גם מזהה מטוסים חברים, כך שגם אם בטעות תלחץ הוא לא יוציא חימוש, אין דבר כזה ירי דו צדדי", מסביר קריסי. למעשה, גם כשטייס משגר טיל לעבר מטוס אויב, בפועל הטיל לא משוגר עד שהמחשב ננעל על האויב. "מה שמנצח בסוף היום בקרבות זה היכולת שלך לראות ראשון ולשחרר חימוש ראשון. ראית ראשון וירית ראשון? ניצחת את הקרב", מוסיף מלמד.

מלמד מספר כי לפני מספר שנים הם קיבלו אינדיקציה חד משמעית בנוגע לאהדה שיש לכפיר במדינות דרום אמריקה, וקולומביה בפרט. "כתבת של הטלוויזיה הקולומביאנית סיפרה שחיל האוויר שלהם זכה באליפות העולם למטוסים, כך היא הגדירה את זה. הם השתתפו ב'רד פלאג' האמריקני והמטוסים שהושבחו על ידינו זכו בניקוד הגבוה ביותר בתרגיל. הקולומביאנים היו מאוד גאים בזה והשוו את הניצחון לאליפות העולם בכדורגל".

קריסי מציג את יכולות המחשוב של המטוס, אוויוניקה בלשונו. "כאן אפשר לראות את המערכת של הכפיר, כמו וויז במטוס. יש לו מסלולים, לאן הוא צריך לטוס, מי מאיים עליו והיכן החברים שלו ברשת. מסך אחר הוא מסך המכ"ם. אחד היתרונות של הכפיר הוא יתרונות האפליקציה, כמו שיש לנו בסמרטפון. ברגע שאנחנו רוצים יכולות חדשות אנחנו מטעינים אותם למחשב. זה מה שהופך את הכפיר כפלטפורמה יחסית ישנה למטוס עם יכולות מתקדמות. ברגע שהוא מפעיל את האפליקציות שנותנות לו אפשרויות תקיפה, ניווט ועוד".

הכפיר נחשב למטוס מהיר יחסית וזו הסיבה שבצי האמריקני עושים בו שימוש באופן קבוע לביום אויב. בנוסף, מסביר מלמד, "היתרון שלו הוא שיש לו חתימת מכ"ם מאוד נמוכה – מכ"ם אלתא מעולה עם טווחי גילוי מעולים. כל מטוס שפועל באזורים שבהם מכרנו את הכפיר מתגלה הרבה יותר מהר לעומת הכפיר. הרבה לפני שמטוס האויב מגלה את הכפיר". אני שואל האם המטוס מסוגל לעקוף גם את מערכות הנ"מ הרוסיות המתקדמותS-300 ו-S-400, סוגיה רלוונטית במיוחד לאור האיומים בסוריה. מלמד מתחמק ועונה באופן דיפלומטי: "האם אנחנו יודעים לנצח את S-300 ו-S-400? אני מניח שבאמצעות טכניקות כאלו ואחרות אפשר לעקוף את המערכות האלו".

לפני מספר חודשים פורסם כי קולומביה מתכננת להחליף את צי מטוסי הכפיר שלה במטוסים חדישים יותר. זו דוגמה רלוונטית ביותר לשוק התחרותי שבה נאבקים בתעשייה האווירית, ומלמד מספר כי כבר כעת הם פועלים על מנת לשפר את הכפיר ולהעמיד אותו בקו אחד מול מטוסים מתקדמים אחרים.

"אנחנו ממשיכים להשביח את המטוסים האלו ונמשיך בכך כל זמן שהם יטוסו. כל פעם נביא אותו רמה אחת מעל הרמה שצריכה להיות. אנחנו עובדים כבר כעת על הקונספט הבא – טייס ייכנס למטוס ויהיה לו רק מסך אחד, שבו הוא יקבל את כל האינפורמציה באמצעות מסך מגע. ההשבחה הזו לא נמצאת לדעתי היום גם במטוסים החדשים ביותר של חיל האוויר הישראלי".

2020-03-08 15:23:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNzM5OTY10gEA?oc=5