פריימריז בליכוד: ההישג של נתניהו והקרב על החסינות - וואלה!

פריימריז בליכוד: ההישג של נתניהו והקרב על החסינות - וואלה! חדשות

התרעות פיקוד העורף

]]>

בין הרעמים והברקים שהסעירו את שמי הארץ אמש (חמישי) בשעת לילה מאוחרת קשה היה לשמוע את צלילי חגיגות הניצחון במטה הפריימריז של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אבל אל חשש, עוד נשמע עליהם הרבה. סערת החורף הדירה שינה רבה מעיניהם בשבוע האחרון, והעלתה חשש אמיתי מאחוז הצבעה נמוך שישחק לטובתו של גדעון סער; עד כדי כך שכוחות מזג האוויר קיבלו מעמד זהה לזה של התקשורת והשמאל שמנסים להחליף את השלטון.

אבל הגשם והרוח יצרו את התפאורה הקלאסית לקמפיין הגעוואלד של נתניהו, והזינו שעות של שידורי פייסבוק, טלפונים מבוהלים לסניפים והודעות מוקלטות לבוחרים שעודדו אותם לצאת מהבית. בסופו של דבר, שיעורי ההצבעה עמדו על 49.5% - והיו טובים ביחס לבחירות הקודמות על ראשות הליכוד ב-2014, בוודאי כשלוקחים בחשבון את הממטרים הכבדים שהקשו על הגעה לקלפיות. כך שאולי, כמאמר השיר, זה רק בגלל הרוח: על אף הסערה, ואולי אפילו בזכותה, הוא הצליח להביס את סער בהפרש גדול וברור. וכמה שהניצחון של האחד מתוק, כך ההפסד של השני צורב.

עוד בוואלה! NEWS

לא היה לאף אחד פרצוף מופתע עם פרסום התוצאות. נתניהו מלכתחילה וכל הזמן סומן כמנצח הוודאי, השאלה הייתה רק באיזה הפרש, כשהצדדים בווקטורים מנוגדים. לנתניהו היה חשוב למנוע תוצאה שתבשר על סדקים בתמיכה שלו בבית, וסער שאף להביא הישג שיבסס את מעמדו כמועמד המועדף לרשת אותו. אבל התוצאות הסופיות - 72.5%\27.5% לא מקבעות אותו כיורש, אלא כעוד אחד בשרשרת של ליכודניקים שקראו תיגר על שלטונו של נתניהו בעשור האחרון והובילו את מחנה האנטי-ביבי ההיסטורי בליכוד, שמכיל, לפי ההערכה, בערך רבע מהמתפקדים. סער אמנם עקף את משה פייגלין שב-2012 קיבל 23%, ואת דני דנון שב-2014 קיבל 21 - אבל לא מספיק בשביל להבחין את עצמו מהם באופן דרמטי.

תמונת המצב מתחדדת כשמנתחים את 106 אתרי ההצבעה לפי יישובים: נתניהו ניצח ב-99 מהם, וסער זכה רק בשבעה. אלה היו יחסי הכוחות גם בחלוקה הפנימית של השרים והח"כים בסיעה בכנסת: 24 מתוך 32 הח"כים התייצבו לרגלי נתניהו, ורק ארבעה חברו למחנה הנגדי. גם בקרב ראשי הערים של הליכוד הפערים היו דומים: סער הצליח לגייס שישה-שבעה שמות בולטים, אבל עשרות אחרים הלכו בעקבותיו של המנהיג המכהן. ואפילו ראשי שלושת המפקדים המאורגנים הגדולים שעליהם בנה - התעשייה האווירית, הליכודניקים החדשים וההתנחלויות - נותרו על הגדר ולא הביעו בו תמיכה רשמית. כך שבין צהלות השמחה של אנשי נתניהו, גם בכירי הליכוד חגגו אמש ניצחון: ישראל כץ ומירי רגב, שהובילו את מטה הפריימריז של נתניהו, ניר ברקת, ואחרים בצמרת המפלגה שלוטשים עיניהם להנהגה ביום שאחרי, מזערו את היריב העתידי שלהם ומנעו ממנו לפתוח עליהם פער גדול בקרב העתידי.

טעם מר

בדרך של סער עמדו לא מעט תחנות רוח, ובעיקר מנגנון מפלגתי שנשלט לגמרי בידי אנשיו של מי שכבר עשור בשלטון. מנהלת הליכוד פסלה בשבועות האחרונים אלפי מתפקדים, מרביתם מזוהים עם סער או עם הליכודניקים החדשים, והקשתה על אלפי מתפקדים אחרים כששיגרה אותם להצביע בקלפיות רחוקות. במהלך הקמפיין, מטה סער ניהל מאבקים משפטיים איתנים, ונדמה היה שמכינים את הקרקע לטענות על שיבושים וזיופים הנתבעות, אבל אמש קולם נדם. הליך ספירת הקולות התנהל ביעילות ובשקיפות, והתוצאה הברורה לא הותירה מקום לערעורים. נתניהו כמובן לא חיכה לתוצאות הרשמיות כדי להכריז על עצמו כמנצח, אבל גם לסער לא לקח הרבה זמן כדי להרים את הטלפון ולברך אותו על ניצחונו. "עכשיו כולנו נעבוד יחד", נתניהו הכריז על עוד הפסקת אש זמנית מפוקפקת בין הצדדים, נוהג בו לכאורה באדיבות של מנצחים.

לעומת הטעם המר של סער, הניצחון של נתניהו הוא בבחינת "המנצח לקח את הכול". ההישג בפריימריז מצייד ומתדלק אותו היטב בשפע של אהבה ותמיכה ליכודית לקראת הבחירות במרץ, והעובדה שהמתפקדים ממשיכים לחבק אותו בכל הכוח, למרות כתבי האישום החמורים, היא בעלת משמעות דרמטית להמשך הקרב על חסינותו וחפותו. כל העוצמה הפוליטית של נתניהו מבוססת על היותו יו"ר הליכוד, מנהיג המפלגה הגדולה בגוש הימין; משם, כמו ספירלה, הבריתות שלו עם השותפים הטבעיים - החרדים והמתנחלים - ייצרו עבורו מעטפת הגנה פוליטית שמשאירה אותו בשלטון ומוכנה לבלוע בשביל זה גם את השחיתות והאישומים בשוחד. נקודת ההתחלה, הגרעין הראשוני, היא התמיכה הבלתי מתפשרת שהוא מקבל מהשטח בליכוד. כל עוד המתפקדים איתו, לבכירים שמסביבו אין שום אינטרס לאתגר אותו ולהסתכן בתגובות קרות וזועמות מהפעילים וחברי המרכז.

סער וחברי המחנה שלו הרגישו זאת היטב על בשרם בשבועות האחרונים, והם ספגו מתקפות ונאצות נמוכות ומלוכלכות. הם ניסו להסביר בהגיון את הקשיים והמחסומים הפוליטיים שימנעו מנתניהו להקים ממשלה ולהזהיר מאיבוד השלטון - אבל הליכודניקים לא רצו לשמוע. המיתוס השחוק על ה-DNA הליכודי שלא ידיח מנהיג מכהן שוב התגלה כאותנטי למהדרין, גם כשמכניסים לתוכו שוחד, מרמה והפרת אמונים ושני כישלונות בהרכבת ממשלה. ההתמודדות של סער אמנם שברה מחסומים אצל ליכודניקים שבעבר היו ביביסטים שרופים, שהעזו לדבר פתאום בקול רם נגד ראש ממשלה שנאשם בפלילים ולקרוא לו ללכת הביתה. אבל ככלל, העננה המשפטית העכורה מעל עתידו של נתניהו פועלת בעיקר כבומרנג, ורק מגבירה את ממדי ההערצה והתמיכה.

בשבועיים האחרונים הוא כיתת רגליים בין כנסים ואירועים כפי שלא עשה כבר שנים, כדי לעורר את השטח ולהמשיך לרכב על האנרגיות לתוך קמפיין הבחירות הכללי. 41,792 מתפקדים נתנו לו את קולם, קצת יותר משליש מכלל חברי הליכוד, והעניקו לו את הניצחון על סער. אבל זה יותר ממאבק הנהגה או שליטה רגיל. הבעת האמון הגורפת של המתפקדים מעגנת אותו בנקודת ההתחלה של הספירלה, גרעין הכוח שסביבו מסתובבת שרשרת החסינות.

סער ואנשיו עוד ישובו לשחק תפקיד דרמטי בעלילה; חבר הכנסת עומד בראש מחנה של ארבעה ח"כים - יואב קיש, שרן השכל, מיכל שיר ואתי עטיה. אם וכאשר נתניהו יבקש חסינות מהכנסת, הוא עשוי להיות תלוי באצבעות שלהם. אבל זה כאב הראש הרחוק: עוד קודם לכן, הם יצטרכו לשתף פעולה בקמפיין הליכוד עד מרץ; לא ברור איך מי שעד לפני רגע אמר שנתניהו הולך להיות ראש האופוזיציה יסביר עכשיו באולפנים למה הוא צריך להיות ראש הממשלה.