כוכבי זיהה הזדמנות, והחייה את רעיון הצבא הקטן והחכם - וואלה!

כוכבי זיהה הזדמנות, והחייה את רעיון הצבא הקטן והחכם - וואלה! חדשות

התרעות פיקוד העורף

]]>

גולת הכותרת של התכנית הרב-שנתית "תנופה" היא העצמת היקף הקטלניות של צה"ל והדיוק שלו. אי אפשר להתעמק בקווי היסוד של "תנופה" מבלי להרהר בדמיון שלה לרעיון של הרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק - להפוך את צה"ל לצבא קטן, חכם, מדויק וקטלני. ברק רצה, ובמובנים רבים גם הצליח, לצמצם את הסד"כ (סדר הכוחות) הכבד ביבשה, אך לפצות על כך בניידות כוחות היבשה ובכושר התקיפה מהאוויר. ניתן לתהות האם ברק, שבתקופת כהונתו כרמטכ"ל עורר לא מעט מחלוקות, חוזר כעת לצה"ל "בדלת האחורית".

התר"ש של הרמטכ"ל אביב כוכבי בראש ובראשונה מגדיר את האויב כנעלם וכמבוזר. המשמעות היא שהוא מציב במוקד את ארגוני הטרור חיזבאללה בלבנון וחמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה. לאחר מכן, הוא קבע שהיתרון היחסי של צה"ל הצטמצם בכמה תחומים: הרגישות של העורף להתקפות טילים ורקטות והנפיצות בזירות רבות במקביל.

לשם כך, טוען כוכבי, ישראל לא יכולה לסבול מערכות או מלחמות ארוכות כמו מלחמת לבנון השנייה, שארכה יותר מ-30 ימים, ומבצע "צוק איתן", שארך 51 ימים. במקום זאת, יש להכריע אותן במהירות - ובמחיר נזק סביר. בראייתו של כוכבי, יש הכרח לעשות את השינוי בצה"ל כעת כשהמציאות האזורית מאפשרת זאת, כל עוד סוריה עסוקה בשיקום עצמי, ומנגד איראן וחיזבאללה נמצאים בקושי כלכלי משמעותי ושוקלים את צעדיהם אחרי חיסול מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני.

לקריאה נוספת בנושא:

לפי תר"ש תנופה, יש לפגוע במרכזי הכובד של ארגוני הטרור במהירות, באופן שישלול מהם את היכולת להשתקם תוך כדי לחימה ויעקור מהם את הרצון להמשיך להילחם. הרמטכ"ל קבע כי יש לבזר את המודיעין האיכותי, שעד כה נתקע בצינורות של בסיסי אמ"ן (אגף המודיעין) השונים, ולהוריד אותו באמצעות מערכות ואפליקציות עד אחרון מפקדי המחלקות. תהליך זה החל עוד הרבה לפני שרב-אלוף כוכבי התמנה להיות הרמטכ"ל, אך הוא זה שנותן לו דחיפה אדירה חרף הביקורת מאחורי גבו.

התהליך השני הוא פס ייצור המטרות. חלקו יהיה מבוסס אלגוריתם, לראשונה בצה"ל, כשצעדים ראשונים כבר נעשים בזירה הדרומית, וחלקו על ידי מפעלי ייצור במטכ"ל ובפיקודים השונים, כולל בחיל האוויר. היעד - כמה שיותר מטרות בפרקי זמן קצרים, תוך כדי לחימה. ואם זה נשמע פשוט, הרי שזו אחת המשימות המורכבות ביותר שעומדות בפני צה"ל.

מערכות הפיקוד והשליטה והאפליקציות מאפשרות קישוריות בין חיל האוויר, כוחות היבשה, המודיעין ושאר החילות, שמשמעותה היא יצירת שפה משותפת, ולא פחות חשוב מכך - סגירת מעגלי אש מהירים מהרגע שבו מטרה זוהתה והופללה. כדי לסגור את מעגל האש ברמה הרצויה, החימוש חייב להיות מדויק, וזאת כדי להימנע מפגיעה בבלתי-מעורבים ומנזק אגבי.

רחפנים מתאבדים וטילי נ"ט עבור גדודי החי"ר אולי משפרים קטלניות ומעלים את עצמאות היחידות הטקטיות, אך לא רק לשם מכוון כוכבי, שרוצה יותר טילים ופצצות שעולים הרבה מאוד כסף. כך גם יותר כלי טיס באוויר, שעונים על הצורך של תקיפה מכמה ממדים בו זמנית. כך, למעשה, כוכבי יצליח לתקוף יותר מטרות בפרק זמן קצר, לקצר את משך הלחימה ולמזער את הנזק לעורף.

לא האוויר לבדו

אך אין מהפכות בלי מחירים. בסופו של דבר, גדול ככל שיהיה תקציב הביטחון, הוא עדיין מחייב את צה"ל להשתנות. כשבמטה הכללי אומרים "השתנות" - לא מדובר רק בשינוי תרבותי, אלא גם בסגירת יחידות ובצמצום מערכים. כוח האדם הוא מוגבל. לאורך עשרות השנים האחרונות, הנפגעים העיקריים היו כוחות היבשה. זאת, בזמן שחיל האוויר רק התעצם ו"שתה עם קשית" משאבים מתקציב הביטחון, ובהתאמה גם אגף המודיעין.

השאלה המרכזית שאלופי המטכ"ל יצטרכו לענות עליה היא עד איזה גודל ניתן להקטין את צבא היבשה. כיום, יש שלושה אלופים בשולחן המטכ"ל שגדלו בחיל השריון, אך לא הצליחו למנוע את הקיצוץ במספר הטנקים: סגן הרמטכ"ל איל זמיר, ראש אמ"ן תמיר הימן וראש אט"ל יצחק תורג'מן. ואם לא די בכך, ראש חטיבת התכנון באגף התכנון הוא שריונר בעצמו - תת-אלוף עודד בסיוק.

לכולם ברור שללא כוחות היבשה לא באמת ניתן להביא ניצחון, בטח כשמדובר באותו "אויב נעלם", הלוא הוא ארגוני הטרור. האמריקנים הגדירו זאת במושג: Boots on the ground - מגפיים על הקרקע. כשהרמטכ"ל מדבר על מהלומות אש, הוא לא באמת מתכוון לכוחות היבשה, אלא לחיל האוויר.

מסיבה זו, יש לעמוד על הלקח שאין תמרון קטלני ללא כוחות יבשה. לא ניתן לתפוס שטח ללא תמרון מאסיבי. לא ניתן לעשות זאת מהאוויר בלבד. בשלב זה, רוחו של נציב קבילות החיילים לשעבר, אלוף (במיל') יצחק בריק, מתחילה לרחף בחלל חדר הדיונים.

עוד קבע הרמטכ"ל כי החטיבה היא עוצבת היסוד. המשמעות היא שהוא מעביר אליה משאבים, יכולות ותקנים ומעביר את כובד המשקל ממפקדת האוגדה אל החטיבה. את הרעיון קבע אחד האלופים האסטרטגיים שידע צה"ל בעשורים האחרונים - אלוף (במיל') יפתח רון טל, כיום יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, ומאז כהונתו החלטתו להפוך את החטיבה לרב-תכליתית - נשחקה.

התכנית הרב-שנתית מנסה לפצות על הקיצוץ בטנקים ולשדרג את איכות ניוד הלוחמים באמצעות הרכב הגלגלי הממוגן, שיש לו יתרון מובהק על נגמ"ש ה"נמר" הכבד ועל הטנק - היכולת לנסוע על כביש ולהגיע במהירות ממקום למקום. עם זאת, תמיד יש להביא בחשבון את עוצמת האש האדירה שהטנק לוקח לכל מקום, גם בתנאים טופוגרפיים קשים. החלטתו של כוכבי לקצץ בטנקים נועדה להסיט כסף לדיוק ולקטלניות.

ללכת עד הסוף

בתכנית ממשיכה להדהד כהונתו של אהוד ברק כרמטכ"ל. מי שהגה והקים את אוגדה 98, אוגדה גמישה ומהירה בעלת עוצמות אדירות בהשוואה לאוגדות החוד של צה"ל. כך, כוכבי מקים את אוגדה 99 סביב אותו הרעיון. תחת האוגדה, שייעודה הוא תקיפה מהירה לכל החזיתות, ישרתו חטיבת כפיר, שתי חטיבות חי"ר מובחרות במילואים וחטיבת שריון מובחרת במילואים.

נקודה נוספת היא ההחלטה למנות אלוף לפקד על מטה המעגל השלישי ואיראן. מפקד חיל האוויר עמיקם נורקין, ראש אגף המודיעין תמיר הימן וראש אגף המבצעים אהרון חליוה לא יסכימו לוותר על סמכויות ועל תחומי אחריות בתחום זה. השאלה היא האם המינוי מהווה ניסיון לשאוב מהממשלה תקציבים שנעלמו בשנת 2015, ערב החתימה על הסכם הגרעין בין איראן למדינות המערב. ימים יגידו, אך למרות ההבדלים בתכני העיסוק, נשאלת השאלה למה לא לאחד את הרעיון למפקד העומק.

נקודה חשובה לא פחות היא הבטיחות. הרמטכ"ל החליט למקד תשומת לב מטכ"לית בבטיחות ובאיכות ולמנות קצין בדרגת תא"ל. נדמה שהחלטה זו מתרחשת בעיקר על רקע האירועים שפורסמו בשנים האחרונות, וכן חוסר היכולת לשפר דרמטית את תרבות התחקיר בצה"ל ולשדרג את תחום הבטיחות בו.

הגנרל הסיני, סון דזה, אמר כי הניצחון המבריק ביותר הוא הניצחון שאותו אתה משיג ללא לחימה. למרות זאת, לצד כל התכניות, התפיסות, השיטות והיכולות, לא ברור האם אלה יענו על השאלה החשובה ביותר: האם צה"ל רוצה לנצח. האם הוא צבא שמסוגל ללכת "עד הסוף", או לבחור פעם אחר פעם במשוואה שלפיה "הדרג המדיני יגיד מה הוא רוצה ואנחנו נגיד איך לעשות את זה".

זאת שאלה שתישאר בינתיים פתוחה. בכנס לזכרו של הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק השאיר כוכבי פתח משמעותי לתשובה כשאמר שהוא רואה את עצמו כחלק בלתי נפרד מהתהליך האסטרטגי-ביטחוני, ולא רק ככזה שמושפע ממנו. על בסיס העבר, הציבור יודע לבצע את האבחנות השונות.

בשורה התחתונה, על הנייר כוכבי מחזק את צה"ל ולא מחליש אותו. במידה שיגיע התקציב שצה"ל מתכנן להתבסס עליו, היתרונות של התכנית עולים על חסרונותיה. הרמטכ"ל מתמודד עם הפערים ויוצק לתוכם תכנים. בעידן שבו הטכנולוגיה משחקת תפקיד משמעותי, הוא הניח תכנית רב-שנתית אמציה ומהפכנית, שיכולה להגדיל את היתרון של צה"ל על מדינות האויב.