בלומברג מסתער על הבית הלבן עם הרבה כסף - ומעט תמיכה - וואלה!

בלומברג מסתער על הבית הלבן עם הרבה כסף - ומעט תמיכה - וואלה! חדשות

התרעות פיקוד העורף

]]>

בלתי אפשרי לפתוח טלוויזיה בארצות הברית בחודש האחרון מבלי להיתקל בדמותו של מייקל בלומברג. בזמן הפסקת הפרסומות של אחד מערוצי הכבלים הארציים או אחת התחנות האזוריות, תופיע בשלב מסוים דמותו של ראש עיריית ניו יורק לשעבר, שהחליט בדקה ה-90, רגע לפני תחילת עונת הפריימריז, שיש לו סיכוי להפוך למועמד הדמוקרטי לנשיאות. הוא מנסה לעשות את מה שנראה כרגע כבעל סיכויים קלושים, ולשכנע את המצביעים לתת לו את קולם, על אף שהצטרף למרוץ באיחור ניכר.

ביום רביעי השבוע, הוא כבר חצה את רף מאה מיליון הדולרים לפרסום בטלוויזיה. את כל הכסף הזה הוא שפך רק מאז שנכנס למרוץ, ב-25 בנובמבר. מדובר בסכומים דמיוניים, בוודאי בשלב הפריימריז המפלגתיים, ובפער עצום מיתר המועמדים, פרט להוציא עוד מועמד מיליארדר אחר, טום סטייר, שסיכוייו אפסיים. אבל האם בזבוז חסר אבחנה של כסף על מודעות הוא ערובה להצלחה?

הוא יחגוג יומולדת 78 בקרוב, ורק לפני שלושה חודשים שלל כניסה להתמודדות בטענה שמהלך שכזה יפצל את קולות הדמוקרטים המתונים בינו ובין סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, אבל בסופו של דבר החליט ללכת על זה בכל הכוח. עם הון בשווי של 55 מיליארד דולר, אחד האנשים העשירים בעולם לא נראה מוטרד יותר מדי מהאפשרות שהכסף שהשקיע בפרסום ירד לטמיון אם לא ייבחר.

זו לא הפעם הראשונה שבה הוא מפלרטט עם הרעיון הזה. הוא שקל זאת ב-2016, ומכריו מספרים שלמעשה הרעיון היה במוחו מאז ומתמיד.

"הוא למד באוניברסיטת ג'ונס הופקינס והבין שהוא מאוד אוהב להיות מנהל. כבר בגיל הזה, הרעיון של להיות נשיא קסם לו. אם מישהו היה עוקץ אותו, הוא היה אומר לו 'אל תדבר ככה על הנשיא היהודי הראשון'", סיפרה לוואלה! NEWS אלינור רנדולף, עיתונאית וסופרת ותיקה, שעקבה אחרי בלומברג במשך 20 שנה כחברה בחבר העורכים של הניו יורק טיימס. היא גם מחברת הביוגרפיה "החיים הרבים של מייקל בלומברג", שיצאה לאור השנה.

"אחרי שהפך לראש העיר הוא רצה להיות במרכז הזירה הארצית בדרך זו או אחרת", היא הוסיפה. "הוא אמר לנו בחודש מרץ שהוא לא עומד לרוץ לנשיאות כי הוא לא רואה את המספרים מתכנסים. אבל לאחרונה, סביב אוקטובר, האנשים שלו עשו סקר ומצאו שאף אחד מהמועמדים לא יכולים לנצח (את טראמפ) במדינות הגדולות כמו מישיגן, וויסקונסין ופנסילבניה. אז הוא החליט שזה הזמן עבורו לרוץ. הוא תמיד רצה לרוץ. אני לא יודעת מה הסיכויים שלו, זה נראה כמו טיפוס במעלה של גבעה תלולה, אבל חשבתי שזה חסר סיכוי גם ב-2001 כשהוא רץ לראשות העיר".

הנחת העבודה של בלומברג ברורה, והוא אינו מסתיר אותה: ביידן, המועמד הממסדי המשקף את האגף המרכזי במפלגה, מתקשה לפתוח פער משמעותי על מתחריו מן האגף הפרוגרסיבי, אליזבת' וורן וברני סנדרס. הוא אמנם עדיין המועמד המוביל, אך השניים האחרים נשארים צמודים אליו והמועמד במקום הרביעי, פיט בוטיג'ג' עשוי גם הוא להפתיע ולרשום הישגים במדינות הראשונות שיקיימו פריימריז בפברואר. אם ביידן, שמרבה למעוד בלשונו ונראה לא ממוקד, ימשיך לאבד גובה, המצביעים המתונים של המפלגה יחפשו אלטרנטיבה.

לבלומברג יש אמנם משאבים בלתי מוגבלים, אבל לבנות תשתית לוגיסטית זה דבר שלוקח זמן. וורן, סנדרס, וגם ביידן, נמצאים כבר תקופה ארוכה בפריסה ארצית, עם מטות ב-50 מדינות. עם מתנדבים, עם מאגר תומכים מסודר שהולך אחריהם באש ובמים. עונת הפריימריז נפתחת בעוד 60 יום, ובלומברג לא מתמודד בארבע המדינות הראשונות שבהן ייערכו פריימריז, מתוך הבנה שהן אבודות. את תשומת הלב הוא ממקד ביום שלישי הגדול, היום בו משתתפים שליש מן המצביעים, בתקווה שיצליח לצבור מומנטום ולהטות את הכף.

הוא נולד בבוסטון ב-1942 למשפחה יהודית ושומרת כשרות ממעמד בינוני. הוא למד הנדסה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ובהמשך גם השלים תואר שני במנהל עסקים מהרווארד. בגיל 24, הוא החל את עבודתו הראשונה בוול סטריט. הפריצה הגדולה שלו הייתה ב-1981, עם הסטארטאפ שהקים - Bloomberg LP. עד לאותה נקודה, היה קשה מאוד לקבל מידע מיהמן על מצב השוק, והדבר יצר חוסר אמון בין קונים ומשקיעים. היוזמה שלו הייתה ליצור מסד נתונים ממוחשב שייתן בזמן אמת מידע. בהמשך, גם פתח סוכנות ידיעות חובקת עולם שבה מועסקים כיום 2,700 עובדים.

שני עשורים לאחר שהקים את החברה, ולאחר שכבר הפך למיליארדר, החל בלומברג להשתעמם והחליט לנסות את מזלו בפוליטיקה. ב-2001 הוא התמודד בתור מועמד המפלגה הרפובליקנית ונבחר לראשות העיר ניו יורק, שבועות ספורים לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר. הוא שירת בתפקיד במשך שלוש קדנציות רצופות. גם אז, כמו היום, לא רבים נתנו לו סיכוי של ממש.

"כשהוא חשב לרוץ לראשות העיר, הוא הזמין אנשים רבים לארוחות ערב בביתו, ולאחת מארוחות הערב האלה הוא הזמין גם אותי ואת בעלי", סיפרה לוואלה!NEWS ג'ויס פרניק, מחברת הביוגרפיה "מייק בלומברג: כסף, כוח, פוליטיקה". בדומה לרנדולף, גם היא עבדה כעיתונאית במשך עשרות שנים בניו יורק, בין היתר בניו יורק טיימס ובניו יורק פוסט, וזכתה להכיר מקרוב את מי שלימים יהפוך לראש העיר. "בסוף שנות ה-90, הוא אמר לי שהוא עשה כל מה שהוא יכול עם החברה שלו, הוא כבר היה מאוד עשיר, ושאנשים אמרו לו שלהיכנס לפוליטיקה זה הדבר הכי מרגש והכי מועיל שהוא יוכל לעשות. והוא החליט שהוא רוצה לעשות משהו חדש", הוסיפה.

"ממש לא התרשמתי", היא סיפרה על המפגש הראשון שלה עם בלומברג בביתו. "חשבתי שהוא נוקשה, לא מקסים בכלל. לא היו לו חוזקות. לא חשבתי שיש לו כריזמה. חשבתי שאין לו סיכוי לנצח ושהרעיון שהוא רץ הוא מצחיק. אבל טעיתי. הוא רץ והוא ניצח, והיתר הוא היסטוריה", היא מוסיפה. "אם הוא יפסיד, המוניטין שלו והמורשת שלו ייפגעו. אני מניחה שלעובדה שהוא תכף בן 78 ושזאת ההזדמנות האחרונה שלו להתמודד יש משקל בהחלטה".

לדבריה, "הוא לא אימפולסיבי. הוא לא לוקח הימורים גדולים. הוא זהיר. הוא לא עושה משהו אלא אם כן הוא לא חושב שיש לו סיכוי להצליח. אני אומרת את זה כי אני חושבת שהסוקרים שלו שכנעו אותו שיש לו את הסיכוי לנצח במועמדות. אני מכירה אותו טוב מספיק כדי להאמין שהוא חושב שיש לו דרך לנצח. הוא לא משתגע על סיכונים. הוא רוצה לדעת שמה שהוא עושה יכול להצליח".

רנדולף סיפרה כי גם היא הטילה בו ספק כשנכנס לפוליטיקה. "פגשתי אותו לראשונה ב-2001, כשהייתי בחבר העורכים של הניו יורק טיימס וראיינו את המועמדים לראשות העיר", אמרה. "חשבתי שהוא לא יגיע לשום מקום. הייתי אחת מהאנשים האלה שהטילו בו ספק וחשבו שהוא לא יוכל להביס את המועמד הדמוקרטי באותה שנה. חשבנו לעצמו - עוד מועמד חסר תקווה לראשות העיר. הודענו על תמיכה במועמד הנגדי. לעיר הייתה שיטה טובה למימון קמפיין ובלומברג עקף אותה בעזרת הכסף שלו - הכסף גרם לנו להיות מודאגים". רנדולף הוסיפה: "לא אהבנו את הערבוב של כסף ופוליטיקה. הוא נשא את אחד הנאומים הגרועים ששמעתי, אף אחד לא ספר אותו".

כשבלומברג נבחר לראש העירייה, הספקנים שינו בהדרגה את דעתם. "הטלנו בו ספק. ואז, כשהוא ניצח, זה לפתע נראה הגיוני", הודתה רנדולף.

הרחיק את המיעוטים

בתור ראש עיר, בלומברג הוביל את מאמצי השיקום של העיר בכל החזיתות: הוא יסד יחידה למלחמה בטרור במשטרת ניו יורק עם יותר מאלף שוטרים, והוביל ירידה של 32% בפשיעה בעיר ב-12 שנות הכהונה שלו. המצב הזה אפשר לעיר להתפתח שכן אזורים רבים שבעבר נחשבו ללא בטוחים הפכו לאטרקטיביים. מנגד, בתקופתו גם הונהגה פרקטיקה שנויה במחלוקת במסגרתה עצרה המשטרה אנשים באופן אקראי לחיפוש גופני ברחוב בחיפוש אחר נשק או סמים.

ב-2002 בוצעו 91 אלף חיפושים ברחוב, אבל ב-2011 המספר כבר הרקיע שחקים עד ל-685 אלף בני אדם שנעצרו לחיפוש, כש88% מהם שוחרר מבלי שנמצא עליו דבר. מתנגדי היוזמה טענו כי היא מתמקדת בצורה גזענית במיעוטים וכי לא הובילה לירידה בשיעורי השוד והפשעים האלימים. בלומברג סירב להפסיק את התכנית למרות מחאות מול ביתו ואמר שהיא הצילה חיים.

"זה ממש גרם לניכור של הקהילה השחורה וההיספאנית", אומרת רנדולף. "אי אפשר לנצח בלי הצבעה של מיעוטים והפרקטיקה הזו של החיפושים היא כנראה הנטל הכי גדול שלו".

המרוץ הנשיאותי מצריך את המועמדים השונים לנסות ולהתחבב על אנשים מכל רחבי אמריקה. תמונות של ביידן צולה נקניקיות או בוטיג'ג' הופך המבורגרים ביריד קהילתי באיווה או ניו המפשיר הם עניין שבשגרה. אבל האם לבלומברג המיליארדר יש יכולת להתחבר לאדם הממוצע?

"בהחלט לא כמו ביידן", אמרה ג'וייס פרניק. "לביידן יש יכולת להתחבר לפועלים. אני לא חושבת שבלומברג יודע להתחבר עם האדם הממוצע. הוא לא מועמד נהדר. אין לו הרבה גמישות וכריזמה והוא יודע את זה. הוא לא יצליח להתחבר עם האדם הממוצע כמו המועמדים האחרים".

רנדולף, מנגד, סבורה שבלומברג עדיף במפגש אחד על אחד על פני נאומים בפני קהל. "הוא יודע לדבר עם אנשים ישירות טוב יותר מאשר לנאום. הוא איש מכירות, הוא ממש טוב בזה. כשאנשים פוגשים אותו, נוטים לחבב אותו. הוא אומר את מה שהוא חושב, וזה משגע את היועצים שלו".

בינתיים, מאז שנכנס למרוץ, הנושא היחיד שהצליח להביא את בלומברג לכותרות, הוא ההנחיה של סוכנות הידיעות שבבעלותו, "בלומברג", לעיתונאים המועסקים בה שלא לערוך תחקירים על הבעלים או על יתר המועמדים הדמוקרטים, אבל להמשיך ולבצע תחקירים בנוגע לנשיא טראמפ. הבית הלבן, בתגובה, הודיע כי יפסיק לאפשר את כניסתם של כתבי "בלומברג" לאירועי הקמפיין של הנשיא.
"מיני-מייק בלומברג הנחה את ארגון החדשות הנחות שלו שלא לחקור אותו או את הדמוקרטים, רק אותי", צייץ טראמפ בעקיצה כלפי קומתו הנמוכה של בלומברג, אבל המועמד לא נסוג מן העמדה שלו.

"אני לא יודע אם אני מקבל את הכינוי (מיני-מייק), אבל אנשים אמרו לי: 'איך תוכל לחקור את עצמך?' - ואני לא חושב שאפשר. עם תלוש המשכורת של הכתבים בבלומברג מגיעות כמה מגבלות", אמר בלומברג.

מרגרט סאליבן, בעלת טור קבוע בוושינגטון פוסט, פרסמה מאמר תקיף נגד ההחלטה תחת הכותרת "מייקל בלומברג דקר את הלב העיתונאי של ארגון החדשות שלו". בשיחה עם וואלה! NEWS היא אמרה כי ההחלטה של המועמד אינה מתקבלת על הדעת.

"כשנושא מסוים נמצא מחוץ לתחום, במיוחד סיקור של מרוץ נשיאותי, זה בעייתי מאוד", אמרה. "החלק השני של זה, הוא שהוא אומר שהארגון ימשיך לבצע תחקירים נגד טראמפ. זה לא כאילו שהם אמרו שהם לא יסקרו יותר פוליטיקה. הממשל של טראמפ החליט שלא לתת אישורי כניסה לכתבי בלומברג. אפשר להבין את נקודת המבט שלהם - 'הם לא הולכים לבדוק את הדמוקרטים אבל כן יבדקו אותנו?'". לדבריה, "זאת לא התפתחות חיוביות למוניטין של בלומברג כסוכנות ידיעות".

"מבחינתו זה לא קשור לפוליטיקה"

בתור אחד מ-20 האנשים העשירים בעולם, הוא רחוק מהעמדות הסוציאליסטיות של וורן וסנדרס. הוא מייצג זרם יותר מרכזי במפלגה, וקרוב יותר בעמדותיו לביידן. "אני חסר מפלגה בפועל", אמר בריאיון לרשת CBS. "עמדותיי מבחינה פיסקלית מתונות. גדלתי במסצ'וסטס ולאחר מכן בניו יורק, מקומות שבהם אין רפובליקנים. לא יכולתי להיות המועמד הדמוקרטי לראשות העיר. הרפובליקנים אמרו לי 'אתה יכול לרוץ כרפובליקן'. אני מאמין שרוב האמריקאנם הם באמצע".

"הוא פרגמטיסט. הוא לא אוהב את ההגבלות שיש בפוליטיקה", אמרה רנדולף. "עכשיו הוא מגלה עניין בדמוקרטים כדי לנצח את טראמפ. מבחינתו זה לא קשור לפוליטיקה, אלא זה איך לגרום לדברים לקרות".

הוא גם מתכוון לממן את המרוץ שלו בעצמו, ללא מסעות לגיוס תרומות. ההחלטה שלו להסתמך אך ורק על הכיס שלו גררה ביקורת נרחבת מצד יתר המועמדים שטוענים כי הוא מנסה "לקנות את המרוץ".

"אני לא קונה (את הבחירות)", הוא אמר בריאיון לרשת CBS. "אני עושה בדיוק מה שהם עושים רק שהם משתמשים בכסף של אנשים אחרים שמצפים מהם למשהו בתמורה, ואילו אותי אי אפשר לקנות", הוא השיב. "הטענה שלהם היא שזה בסדר אם הם מבקשים כסף מאנשים אחרים כדי לעזור לקריירה שלהם, בניגוד לאדם שמרוויח את הכסף בעצמו - ואני תורם כמעט את כל כספי למטרות שאני מאמין בהן - כמו בריאות הציבור, חינוך, אמנות, סביבה, דברים שאכפת לי מהם. אני חושב שאני יכול לעשות טוב למדינה אם אבחר לנשיא. להשתמש בחלק מהכסף הזה לממן את הקמפיין, זה בסדר. אני לא בא מכסף. אף אחד לא נתן לי סכום כסף ראשוני. שלחו אותי למערכת חינוך ציבורי ולימדו אותי עבודה קשה".

הוא מחזיק באג'נדה סביבתית מפותחת ופעל לשימור שטחים ירוקים כראש עיר, אבל גם לאחר שחזר לעסקיו הפרטיים. ב-2017 כתב את הספר "climate of hope", שמדבר על הצורך להיאבק במשבר האקלים, ואף שימש כשליח האו"ם לענייני אקלים. הוא נחשב למבקר חריף של המדיניות הסביבתית של הנשיא טראמפ, וביקר אותו על הנסיגה מהסכם פריז. הוא גם תומך בהגבלות משמעותיות על נשיאת נשק, ועומד מאחורי יוזמת Everytown for Gun Safety, וגם נחשב למתנגד חריף לעישון, בדגש על בני נוער, ותרם משאבים גדולים לנושא.

הקשר עם ישראל

בלומברג יהודי ובעל עמדות פרו-ישראליות, ובשנת 2014 אף זכה לפרס "בראשית" הראשון שהוענק. "זהו כבוד גדול עבורי, להיות הזוכה הראשון בפרס בראשית", הוא אמר אז. "לפני שנים רבות, הוריי הנחילו לי את המוסר והערכים היהודיים אותם אני נושא עמי כל חיי ואשר ליוו כל צעד בעשייה שלי - בעסקים, בממשל ובתחומי הפילנתרופיה". את הפרס על סך מיליון דולר, הוא תרם לתחרות לעידוד יזמות.

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אמר עליו אז: "הבחירה בראש העיר בלומברג כזוכה פרס בראשית הראשון משקפת את הקבלות שלו בשירות הציבורי ואת מעמדו כאחד הפילנתרופים הגדולים בעולם. כיזם בעל חזון, הוא שינה את האופן שבו העולם מנהל עסקים ויצר עולם פתוח ומעודכן יותר. הוא גם ידוע בתמיכתו בישראל והוא מפגין גאווה רבה בזהות ובמורשת היהודית שלו".

בהמשך אותה שנה, בעיצומו של מבצע "צוק איתן", הוא נחת בארץ שוב, על אף הירי המאסיבי אל עבר ערי המרכז. ראש הממשלה בנימין נתניהו העריך את העובדה שבלומברג נחת בארץ בעיתוי כל כך רגיש, בזמן שאירועים רבים בוטלו ואמנים ביטלו את הגעתם לארץ, ונתב"ג אף נסגר לזמן קצר, ונסע לשדה התעופה לקבל את פניו.

נתניהו הודה אז לבלומברג על שנחת על אף העיתוי, ואמר שהוא "גם ידיד וגם איש עקרונות ואיש אמת". בלומברג מצדו אמר אז: "זוהי המדינה הדמוקרטית היחידה בחלק זה של העולם, דמוקרטיה אמיתית, מקום שבו לכל אחד יש את החופש לבטא את עצמו, לקיים את מצוות דתו בכל מקום שהוא בוחר לעשות זאת. בעיני נמל התעופה בן-גוריון הוא נמל התעופה הבטוח ביותר בעולם לטוס ממנו ואליו. זוהי מדינה שנמצאת תחת איום מאז הקמתה בשנת 1948 כשהאו"ם הקים אותה כבית הלאומי של העם היהודי. והישראלים יודעים טוב מכולם איך לשמור על הביטחון".

זאת לא הייתה הפעם היחידה שבה הוא הגיע להביע תמיכה בישראל בעיצומו של משבר ביטחוני. בשנת 2009, באמצע מבצע עופרת יצוקה, כשמאות רקטות נורו אל ערי הדרום, בלומברג הגיע הביע סולידריות וסייר בשדרות. במהלך הסיור אף נשמעה התרעת "צבע אדום" והוא נאלץ להיכנס למרחב מוגן. "בואו לא נגזים בסיכון שנשקף עבורי", הוא אמר לניו יורק טיימס אחרי שהובל למרחב המוגן. "הסיכונים הם לחיי האנשים בשדרות, לבתים שלהם ולעסקים שלהם". הוא גם ביקר פצועים ישראלים בבתי חולים.

מה אומרים הסקרים

הסקרים הראשונים שהתפרסמו לאחר ההודעה של בלומברג על כוונתו לרוץ לא מבשרים עבורו טובות. סקר של אוניברסיטת Monmouth שפורסם ביום רביעי הראה ש-54% מהמצביעים אינם מחבבים אותו ואילו רק 26% אמרו שהם רואים אותו לחיוב. שני סקרים שפורסמו השבוע מציבים אותו במקום החמישי, אחרי ראש עיריית סאות' בנד, אינדיאנה, בוטיג'ג'.

"החיים שלנו באמריקה הם כמו ב-'אליסה בארץ הפלאות', הכול הפוך", אמרה ג'ויס פרניק. "התחזיות הרגילות לא מחזיקות. לא הייתי מעלה בדעתי שטראמפ יהיה נשיא. אז אני לא יכולה לחזות את הסיכויים של בלומברג. בכנות, אני לא חושבת שהוא יהיה המועמד, אבל למדתי כבר לא להתנבא".